עבודה כמאבטח/ת: אבטחת מפעלים ומשרדים, רמות וקורסים

אבטחת מפעלים: שער, סיורים ומוקד

אבטחת מפעלים היא בדרך כלל שילוב של עמדת שער (רישום כניסות, בדיקת רכבים ומטענים, קבלת נהגים וספקים), סיורים בהיקף ובמבנים בשעות שהמפעל ריק, וחיבור למוקד או למערכת מצלמות. במפעלים גדולים יש גם תפקיד של אחראי/ת משמרת שמחלק את העמדות ומדווח לקב״ט.

רוב המפעלים הפרטיים אינם ״גוף מונחה״ של משטרת ישראל, ולכן רמת ההכשרה הנדרשת בהם נקבעת בעיקר בהסכם בין המפעל לחברת האבטחה ובתפישת האבטחה של המקום. יש חריג חשוב: עסקים שהרישיון שלהם טעון אישור משטרה מופיעים בנוהל המשטרה ברשימת המקומות של מאבטח בסיסי, ולפעמים גם של מתקדם ב׳. בפועל זה אומר שמשרה של ״מאבטח/ת במפעל״ יכולה להיות לא חמושה לגמרי במקום אחד ולדרוש הכשרה חמושה במקום אחר, ולכן השאלה הראשונה לשאול היא איזו רמה המקום דורש.

אבטחת משרדים ומבני ציבור: בידוק וקבלת קהל

אבטחת משרדים נשענת יותר על בידוק ועל שירות: בדיקת תיקים בכניסה, הכוונת מבקרים, ניהול רשימות מוזמנים, ולפעמים הפעלת מגנומטר או מכונת שיקוף. בבניין משרדים פרטי העבודה לרוב אינה חמושה. במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים, לעומת זאת, נוהל המשטרה מפנה לרמות בסיסי או מתקדם ב׳ לפי תפישת האבטחה של הגוף.

מי שמתחיל בתחום בלי ניסיון יכול לשקול גם את תפקיד הבודק/ת הביטחוני/ת הלא חמוש/ה, עם קורס של ארבעה ימים לפי הנוהל. חשוב לבדוק במודעה אם מדובר בבודק או במאבטח, כי אלה רמות הכשרה שונות עם סמכויות שונות.

קורס מאבטח: הרמות כפי שהן כתובות בנוהל המשטרה

נוהל ״רמות הכשרה לאנשי אבטחה, פרופיל המאבטח״ של חטיבת האבטחה והרישוי במשטרה (מס׳ 90.028.103, ינואר 2020) מגדיר את רמות ההכשרה בגופים שהמשטרה מנחה. ההכשרה מתבצעת רק במוסדות הכשרה שהחטיבה אישרה, וכל קורס וריענון מתועדים במערכת ממוחשבת אחת. אלה הרמות העיקריות ואורכן:

בודק/ת ביטחוני/ת, לא חמוש: 4 ימים

בידוק בכניסה לגופים מונחים לפי תפישת האבטחה שלהם. בודק/סדרן באירועי תרבות וספורט הוא מסלול נפרד של 6 ימים.

מאבטח/ת בסיסי/ת: 6 ימים, באקדח

בין המקומות שהנוהל מונה: מוסדות חינוך, עסקים טעוני אישור משטרתי, אוניברסיטאות, מתקני דואר ישראל ומשרדי ממשלה לפי תפישת האבטחה.

מאבטח/ת מתקדם/ת ב׳: 8 ימים, ברובה או באקדח

משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, גופי תשתית ותקשורת, בתי חולים, מתקני משטרה, אבטחה ניידת בבנקים ועוד. מעבר בין רובה לאקדח באותה רמה מחייב השלמה של 3 ימים לרובה או 5 ימים לאקדח.

מאבטח/ת מתקדם/ת א׳: 15 ימים

נמלים (אבטחה היקפית), תחבורה ציבורית, רכבת ישראל, רכבת קלה ואבטחה ניידת בדואר ישראל.

בכיר ב׳ ובכיר א׳: 24 עד 42 ימים

מעברי גבול, יחידת האבטחה בנתב״ג ואבטחת אישים. לרמת בכיר אפשר להגיש מועמדות גם אחרי שנתיים לפחות כמאבטח/ת מתקדם/ת א׳ ובהמלצת מנהל הביטחון.

מי יכול להתקבל לקורס

תנאי הסף בנוהל משותפים לרוב הרמות: אזרחות או תושבות קבע, מבחן בעברית לפני הקורס, אישור רפואי, אישור משטרה שאין מניעה מטעמי שלום הציבור, ומעבר ועדת קבלה בגוף המונחה. הגיל המינימלי לרוב הרמות הוא 21, או 20 למי שסיים שירות סדיר.

ההבדל בין הרמות הוא בעיקר ברקע הנדרש. למאבטח בסיסי הנוהל דורש שירות צבאי מלא ברמת רובאי 02 ומעלה, או חלופה: שירות של 18 חודשים לפחות במשטרה, התנדבות של שנתיים וחצי במשמר האזרחי לפי התנאים שבנוהל, או שירות מתאים אחר שמוכח במסמכים. לרמות מתקדם א׳ ומתקדם ב׳ הדרישה היא רובאי 03 ומעלה עם תעודת לוחם או אחת החלופות שהנוהל מונה. אם אתם לא בטוחים איפה אתם עומדים, כדאי לשאול את מוסד ההכשרה לפני ההרשמה ולא אחריה.

״רמה א׳״ במודעה: מה בודקים

במודעות דרושים מופיעים לפעמים כינויים כמו ״רמה א׳״ או ״מתקדם ב׳ בתוקף״. ״מתקדם ב׳״ ו״מתקדם א׳״ הם שמות הרמות בנוהל עצמו. ״רמה א׳״ אינו שם של רמה בנוהל שקראנו, ולכן כדאי לשאול את המגייס/ת למה בדיוק הכוונה, בסיסי או מתקדם א׳, לפני שנרשמים לקורס.

המילים ״בתוקף״ חשובות לא פחות. הכשרה שלא שמרו עליה בריענונים מאבדת את התוקף שלה, ולפעמים צריך לחזור על הקורס כולו.

ריענונים: ההכשרה לא נגמרת ביום האחרון של הקורס

לפי הנוהל, כל רמת הכשרה מחייבת אימוני שמירת כשירות, והמשך ההסמכה מותנה בהם. מאבטח/ת בסיסי/ת ובודק/ת ביטחוני/ת עוברים יום ריענון אחד כל שישה חודשים. במתקדם ב׳ ובמתקדם א׳ יש שישה סבבי אימון בשנה, יום אחד כל חודשיים, ועוד אימון טקטי במתקן שבו עובדים.

מי שמפספס ריענונים צריך השלמה, ואחרי פער ארוך מדי הנוהל דורש קורס חדש. במתקדם ב׳, למשל, פער של יותר מתשעה חודשים מחזיר לקורס מלא. זו שאלה טובה לשאול בראיון: מי מארגן את הריענונים, ומתי הם מתקיימים ביחס למשמרות.

השגת רישיון לחברות אבטחה: מה החוק דורש מהחברה

חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל״ב-1972, אוסר להפעיל משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה בלי רישיון. את הרישיונות נותנת ועדה שמינה שר המשפטים, והיא רשאית לסרב לבקשה מטעמים של ביטחון הציבור או בשל אופיו והתנהגותו של המבקש. החברה חייבת גם להפקיד ערבות בנקאית או ערובה אחרת, או לבטח את עצמה ואת השומרים שלה, כדי להגן על מי שנפגע ממעשיה.

באתר gov.il יש שירותים נפרדים לבקשת רישיון לתאגיד שירותי שמירה, למשרד לשירותי שמירה ולמארגן שמירה, והבקשה כוללת בדיקת רישום פלילי של הבעלים והמנהלים. סכומי האגרה קבועים בתקנות ומתעדכנים, ולכן לא נקבנו בהם; כדאי לבדוק אותם בעמוד השירות לפני ההגשה.

למה זה חשוב גם לכם כעובדים: לפי אותו חוק, חברה כזו לא רשאית להעסיק שומר שאין לו רישיון לפי החוק, אלא אם המשטרה אישרה בכתב שאין לה התנגדות. חברה מורשית יודעת להראות את הרישיון שלה ואת הביטוח, וזה סימן טוב שהיא מתנהלת כמו שצריך גם בשכר ובמשמרות.

הסקירה הזו היא רקע כללי ואינה ייעוץ משפטי. לפני החלטה קונקרטית יש לבדוק את הנוסח המעודכן ולהיוועץ.

דרושים מאבטחים: מה לשאול לפני שמסכימים

חמש שאלות שחוסכות הפתעות בחודש הראשון:

איזו רמת הכשרה המקום דורש

בסיסי, מתקדם ב׳ או מתקדם א׳, חמוש או לא. התשובה קובעת את אורך הקורס ואת הריענונים.

מי מממן את הקורס ואת הריענונים

ואם יש התחייבות להישאר תקופה מסוימת בתמורה, מה קורה אם עוזבים לפניה. כדאי לקבל את זה בכתב.

איך נראה סידור המשמרות

אורך משמרת, לילות, שבתות וחגים. התוספות שהחוק קובע על לילה ושבת מוסברות במדריך על עבודה במשמרות.

מה בדיוק התפקיד

עמדה קבועה, סיור, מוקד או בידוק. אלה עבודות שונות מאוד ביום יום.

מספר הרישיון של החברה

חברת שמירה מורשית יכולה למסור אותו בלי היסוס.

מה שלא כתבנו כאן, ולמה

לא כתבנו שכר. בענף יש צו הרחבה שקובע שכר מינימום לפי קטגוריות שקשורות לקורס שעברתם, אבל הסכומים מתעדכנים, ומודעה בודדת אינה נתון על השוק. עדיף לשאול בשיחה מה הבסיס ומה התוספות.

לא פירטנו את רמות ההכשרה בגופים שאינם מונחי משטרה, כי שם הדרישה נקבעת בחוזה ולא בנוהל אחד. וראינו שהוגשה לכנסת הצעת חוק חדשה לשירותי אבטחה; לא בדקנו אם התקבלה, ולכן תיארנו את הדין הקיים.

רוצים לנסות? אפשר לעבור על משרות האבטחה הפתוחות בלוח, או להשאיר פרטים ולספר לנו איזו רמת הכשרה יש לכם.