מה ה-AI שלנו עושה, ומה הוא לא עושה
הטכנולוגיה מסננת, האדם מחליט. הנה בדיוק מה הטכנולוגיה עושה, מה היא לא עושה, ואיך המידע שלכם ושל המועמדים נשמר.
קו״ח נקלטים
הסרת מזהים + בדיקה מול הדרישות
מגייס מחליט
איך ה-AI עובד בפועל
- 1
דרישות מובנות, לא תחושות
כל משרה מוגדרת כדרישות מפורשות: מה חובה, מה יתרון. זה החוזה שמולו נבחנת כל מועמדות — אותו סטנדרט לכל המועמדים.
- 2
ניתוח קורות חיים מול הדרישות
ה-AI קורא את קורות החיים ובודק כל דרישה בנפרד: יש התאמה? איפה כתוב? דרישה שאין לה ראיה בקורות החיים מסומנת "לא נמצא" — לא מנוחשת.
- 3
ראיות מצוטטות
כל קביעה מגובה בציטוט מקורות החיים עצמם. המגייס רואה בדיוק על מה מבוססת כל שורה — ויכול לבדוק אותה בעצמו.
- 4
הטכנולוגיה מסננת, האדם מחליט
הניתוח מסדר את הערימה — הוא לא מחליט. אף מועמד לא נפסל ולא מקודם אוטומטית; כל הכרעה היא של מגייס, עם נימוק מתועד.
הערכת כשירויות מבוססת-ראיות בטכנולוגיית מדד — כשהמשרה מצדיקה זאת
ההערכה היא שלב אופציונלי ולא חלק קבוע מהתהליך. מגייס שולח אליה מועמד בודד, במשרה שבה היא רלוונטית — בדרך כלל תפקידים שבהם יש כשירות שקשה לאמת מקורות החיים לבדם. בתפקידי כניסה ובמשרות ג׳וניור לרוב לא נשלחת הערכה כלל, ומועמדות ממשיכה להתקדם בלעדיה. כשההערכה כן נשלחת: כל כשירות נבחנת בנפרד ומגובה בראיה מדבריו של המועמד עצמו. התוצר שמגיע אליכם הוא ראיות פר-כשירות— בלי ציון-על, בלי ורדיקט, ובלי "מתאים / לא מתאים". אתם רואים את התמונה המלאה ומחליטים בעצמכם.
מה אנחנו לא עושים — לעולם
- אין ניתוח פנים או הבעות
- אין ניתוח קול, טון או רגש
- אין הכרעה אוטומטית — לא פסילה ולא קידום
- אין דירוג שנחשף ללקוח — הלקוח מקבל ראיות, לא ציונים
איך אנחנו שומרים על המידע
תשתית באיחוד האירופי
המערכת מתוכננת ומוגדרת לאחסון בתשתית ענן באיחוד האירופי (פרנקפורט), עם בידוד מלא בין לקוחות ותיעוד של כל גישה לנתונים.
הסכמה מפורשת למטרות השירות
טיפול במועמדות, ניתוח קורות החיים ב-AI והצעת משרות מתאימות כלולים בתיבת ההסכמה שנדרשת להגשה ולהרשמה למאגר. שמירה במאגר נבחרת בתיבה נפרדת: היא רשות בהגשה למשרה ונדרשת בהרשמה למאגר. בלי הסכמה לניתוח — קורות החיים לא נשלחים לשום מודל.
זכות למחיקה
מועמד יכול למשוך את הסכמתו בכל עת; משיכה מלאה מפעילה את זרימת מחיקת הנתונים ועוצרת כל עיבוד מיידית.