עגורנאי ומפעיל מנוף: איזו הסמכה לאיזה עגורן

"מנופאי" ו"עגורנאי" — שני כינויים לאותו תפקיד

"מנופאי" הוא הכינוי היומיומי. "עגורנאי" הוא המונח שבו משתמשת התקנה עצמה — תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ״ג-1992. אין ביניהם הבדל מהותי: שניהם מתארים אדם שהוסמך להפעיל עגורן או מכונת הרמה אחרת.

מה שכן משנה הוא סוג המכונה. אין "הסמכת עגורנאי" אחת כוללת שמכסה הכול. תעודת ההסמכה נושאת סוג עגורן ספציפי ודרגת עומס ספציפית, ומי שהוסמך על סוג אחד אינו מוסמך אוטומטית על סוג אחר — למעט חריג אחד בכיוון יחיד: תקנה 7(ג) קובעת שמי שהוסמך לעגורן צריח או לעגורן נייד רשאי להפעיל מכוח אותה הסמכה גם עגורן גשר, עגורן שער או עגורן להעמסה עצמית, אבל לא להפך.

ארבעה סוגי עגורן, ועוד קטגוריה רחבה אחת

כך התקנה מחלקת את הציוד, ולכל קטגוריה מסלול הסמכה נפרד:

• עגורן צריחהעגורן עם התורן האנכי והזרוע המסתובבת שרואים מעל אתרי בנייה. מופעל בחשמל, ומחולק לדרגות עומס לפי משקל ההרמה המרבי — עד 3 טון, עד 9, עד 12, או בלי הגבלה.
• עגורן ניידעגורן על גלגלים, זחלים או משטח נייד, עם זרוע וו הרמה, שנע בעצמו בין נקודות עבודה. גם הוא מדורג לפי משקל — עד 30 טון, עד 90, עד 150, או בלי הגבלה.
• עגורן להעמסה עצמית — מנוף משאיתהזרוע ההידראולית שמותקנת על גבי משאית ומשמשת לפריקה וטעינה של סחורה. זה מה שרוב מודעות הדרושים קוראות "מנוף על משאית", ודרגות העומס שלו נמוכות משמעותית מעגורן צריח או נייד.
• עגורן גשר עילי ועגורן שערהעגורן שנע על מסילה קבועה בתקרת מפעל, מחסן או רציף נמל, ומזיז עומסים בין תחנות עבודה קבועות. בחלק מהדרגות שלו אין אפילו תא הפעלה למפעיל.
• מכונת הרמה אחרתקילון, תלת-רגל, כננת, עגורן על גבי מחפר, מחדיר כלונסאות ועוד — כל מכונה שמרימה, מורידה או מחזיקה עומס, כהגדרתה הרחבה בפקודת הבטיחות בעבודה, ואינה אחד מארבעת סוגי העגורן שלמעלה. מלגזה יוצאת מהקטגוריה הזו הלכה למעשה: היא כפופה להיתר נפרד מכוח תקנות התעבורה, לא לרישיון עגורן (ראו המדריך על רישיון מלגזה).

מי רשאי להפעיל, ומאיזה גיל

הכלל הבסיסי כתוב בתקנה במפורש: לא יופעל עגורן אלא בידי עגורנאי מוסמך שבידו תעודת הסמכה תקפה להפעלת עגורן מסוג ודרגת עומס מתאימים. כלומר לא מספיק להיות מוסמך "בכלל" — ההסמכה חייבת להתאים גם לסוג העגורן וגם לדרגת העומס שמפעילים בפועל.

הגיל המינימלי לקבלת הסמכה הוא 18, וזו דרישה זהה לכל סוגי העגורן ולאתת גם יחד.

את תעודת ההסמכה מנפיקה "רשות הסמכה" — והגורם המדויק תלוי בסוג העגורן: לעגורן צריח ולעגורן נייד מסמיך רשם הציוד ההנדסי; לעגורן גשר, לעגורן שער, לעגורן להעמסה עצמית ולאתת מסמיך מי שמינה לכך מפקח העבודה הראשי; עובדי רשות הנמלים והרכבות מוסמכים על ידי הרשות עצמה, בתחום עיסוקם בלבד; ועגורנים בשימוש צה"ל מוסמכים על ידי ראש ענף ציוד ייעודי במפקדת קצין חימוש ראשי.

מכונת הרמה שאינה אחד מארבעת הסוגים כפופה למשטר קל בהרבה: אין הליך הסמכה מרכזי מול משרד העבודה, אלא מינוי בכתב של הגורם האחראי במקום — ובפועל רק עובד שהודרך בהפעלה הבטוחה של אותה מכונה ספציפית רשאי לגעת בה.

מה צריך כדי לקבל את ההסמכה: תרגול, בחינה ואישור רפואי

לעגורן צריח ולעגורן נייד נדרשים חודשיים רצופים של עבודה בפועל בפיקוח מפעיל מוסמך, לפני שניגשים לבחינה. לעגורן גשר, עגורן שער ועגורן להעמסה עצמית הדרישה קצרה יותר — שבועיים רצופים בלבד.

הבחינה עצמה עיונית ומעשית גם יחד, ולצדה נדרשת בדיקה רפואית שנערכה בתוך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, ובה נבדקים בין היתר ראייה, שמיעה ומצב כללי אצל רופא מורשה.

הסקירה הזו היא רקע כללי ואינה ייעוץ משפטי. לפני החלטה קונקרטית יש לבדוק את הנוסח המעודכן ולהיוועץ.

תוקף ההסמכה וחידוש: שלוש שנים, ובדיקות רפואיות בין לבין

תעודת ההסמכה ניתנת לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, ובסיומה יש לחדש אותה — זה לא מסמך שתקף לצמיתות מרגע ההנפקה.

בין חידוש לחידוש יש גם מעקב רפואי שוטף, ותדירותו תלויה בגיל ובסוג ההסמכה: מפעיל עגורן צריח או נייד מתחת לגיל 30 נבדק מחדש אחת לשלוש שנים, בגילאי 30 עד 50 אחת לשנתיים, ומעל גיל 50 מדי שנה. מפעיל עגורן גשר, עגורן שער או עגורן להעמסה עצמית, וכן אתת, מצהירים אחת לשנתיים בפני רשות ההסמכה שמצבם הבריאותי לא השתנה — והרופא המורשה רשאי לדרוש בדיקה חוזרת בכל שלב אם יש לכך צורך רפואי.

האתת: התפקיד שבלעדיו העגורן לא אמור לזוז

אתת הוא מי שנותן למפעיל העגורן את ההוראות על תזוזת העומס — לאן להרים, להוריד או להטות — במצבים שבהם למפעיל עצמו אין קו ראייה ישיר אל העומס או אל יעד ההנחה. התקנה קובעת זאת במפורש: לא יינתן איתות אלא בידי אתת מוסמך שבידו הסמכה תקפה.

הדרישות של האתת דומות לאלה של מפעיל עגורן גשר או עגורן להעמסה עצמית: גיל 18 ומעלה, שבועיים ניסיון מעשי בפיקוח אתת מוסמך, בדיקה רפואית וקורס מוכר. גם האתת מקבל תעודת הסמכה נפרדת, בתוקף לשלוש שנים לכל היותר, עם אותה חובת הצהרה בריאותית אחת לשנתיים.

מה מעסיק אמור לבדוק לפני שמישהו עולה על העגורן

האחריות לכך שרק בעל הסמכה תקפה יפעיל עגורן אינה מוטלת על המפעיל בלבד — התקנה מטילה אותה במפורש על הגורם האחראי במקום: תופש המפעל (או בעל המפעל, לפי סעיפים 219 עד 221 לפקודת הבטיחות בעבודה), מנהל העבודה באתר בנייה, מנהל המחצבה, או בעל מכונת ההרמה בכל מקום אחר. בפועל, שלוש בדיקות מכסות את רוב המקרים:

• האם ההסמכה תואמת את המכונה בפועלתעודה על עגורן נייד אינה מכסה הפעלת עגורן צריח, ותעודה על דרגת עומס נמוכה אינה מכסה עגורן בדרגה גבוהה ממנה. יש לוודא שהתעודה נושאת את הסוג ואת הדרגה שקיימים באתר עצמו.
• האם התעודה עדיין בתוקףשלוש שנים הן תקרה, לא הבטחה שאיש לא בודק. תעודה שפג תוקפה שקולה להיעדר תעודה.
• האם יש אתת מוסמך כשצריךבכל מצב שבו למפעיל אין קו ראייה ישיר אל העומס, נדרש אתת מוסמך בנפרד — לא כל עובד שנמצא במקום ומצביע בידיים.

מה שלא כתבנו כאן, ולמה

לא כתבנו מחיר קורס. המספרים שמסתובבים באתרי בתי ספר לבטיחות נעים על טווח רחב מאוד בין מוסד למוסד, ואין לנו דרך לאמת אף אחד מהם מול מקור רשמי.

מצאנו תזכיר תקנות שמבקש להוסיף לתקנה קטגוריות מוסמכות נוספות, ובהן עניבן (מי שמכין ומחבר את העומס לעגורן) ומפעיל משאבת בטון. זהו תזכיר — טיוטה לקראת חקיקה — ולא תיקון שאימתנו כמי שהושלם ונכנס לתוקף, ולכן לא הצגנו אותו כדין קיים.

קיימת גם תקנה נפרדת העוסקת בעגורני צריח עצמם — הקמה, פירוק, ותפעול של כמה עגורנים באותו אתר בלי שהזרועות שלהם יתנגשו. זו תקנה על המכונה ועל האתר, לא על הסמכת המפעיל האנושי, ולכן היא מחוץ לתחום המדריך הזה.